One post in Hebrew .. משהו לקרא לתחילת השבוע

ש ב ו ע - ט ו ב  לכולםאני מתחילה את השבוע עם פוסט ראשון המאזכר בלוגרי אוכל חדשים ומעניינים שנולדו וכדאי לבקר. ממש עכשיו. בנוסף:בימים אלו אנו שוקדים על הוספת תרגומים לעברית של מתכונים רבים בבלוג שלנו.המתכונים בעברית לנוחיותכם, יתווספו לצד המתכונים הקיימים, ולצד תמונות המדגימות מה תקבלו. כרגע ,שנים 2005 וגם 2006 מעודכנות עם מתכונים טעימים גם בעברית, שכדאי כבר להציץ ולהכין- כניסה לארכיב, בצד ששאל למטה בבלוג. בהמשך,בימים הקרובים, יתווספו גם שנים 2007- חמשת החודשים הראשונים כבר גם מעודכנים +שנת 2008

אחד מהתחביבים שלי, זה שנים הינו לנסות מתכונים מעניינים וחדשים. הגילויים לעיתים מאוד מפתיעים, מתכונים שהיו פחות נפוצים קודם ,כמו הבייגלה היווני ורבים אחרים ,אך קורה גם שמתכון לא יצליח, אולי כי היה כתוב באופן שגוי אולי מסיבות אחרות. האם יש לפרסמו? , לדעתי חובה לאזכר מה בדיוק לא התאים לציפיות, שאתם לא תתאכזבו גם .לעיתים טעם של תבשיל או מאפה או נכון יותר"הצלחתו" , תלויה בטעם האישי של המכין או הסועד.לעיתים אני - שאני בוחנת מאוד את מעשיי ידי- עם שאיפה לשלמות, סוברת שמשהו לא ממש מצויין, אבל הטועמים אצלי..אוהבים יותר. במקרה של קרואסוני השוקולד , אלו שלמטה, לא היו אצלנו מחלוקות. זה נראה יפה, ממש כמו

בקובץ שממנו נלקח, אבל הטעם לא משובח כפי שחשבתי שיהיה. ואל תטעו, הבצק היה יפה ונח וחום במידה, והיה כייף לגלגל שניים עשר קרואסונים כאלו.המאפה הזה אינו ממש לא טעים.החלפתי את מרכיב החלב המשומר בבצק בחלב רגיל, לא יודעת אם זה עשה את ההבדל, בזה שהבצק פחות עשיר. אבל מה.. למדתי משהו חדש: צורת החיתוך של הקרואסונים תאומץ למתכונים אחרים, אולי המלית קקאו גם, שהזכירה לי אגב את מלית הקקאו של סבתא:סוכר+קקאו+חמאה+ריבה ולעיתים ביצה, מתקבל ממרח בצבע שוקולד.זהו בינתיים. צריך לאכול משהו, אולי גם קצת לנוח

שבוע שעבר הכריזה ענת סקילי ,הכותבת בפורום האוכל של אורט,שאתר המטבח של מאיר השמן עלה לאויר ,פרוייקט ההסעדה של מאיר שואף חשוב ותמיד זקוק לידיים עוזרות, ציוד , ותרומות.במקום מתקיימות בנוסף סדנאות עם טובי השפים בארץ, האתר מכיל גם שפע מתכונים של מאיר ועוד- קחו הצצה:פה
התמונה של הפחזניות למעלה, לקוחה מהבלוג החדש של אמירה."אוכל שבא מהלב" , כך קוראת אמירה לבלוג החדש שלה. אמירה כותבת ותיקה, בשלנית ואופה מדופלמת, הכותבת בפורטל האוכל המשובח מטעמים.מתכון שאמירה מכינה /כותבת, הוא מתכון שתמיד יצליח לכם, ויש מהכל, תאמינו לי. אני קוראת את אמירה שנים , בכתיבתה בפורומים. שמחתי לראות את הבלוג שזה עתה נולד- קחו הצצה:יהיה טעים
התמונה למעלה לקוחה מהבלוג הטעים והחדש של ויוייאן.בלוג שרק נולד ועוסק בנושא טעים שפחות נפוץ ברשת הישראלית: אוכל פרסי- מה אוכלים
בחג או באביב ובכלל המגוון מסקרן. זאת רק ההתחלה - קחו הצצה, ממש פה.הבלוג משתמש בפלטפורמה הנוחה של בלוגר, נחמד

No, these are Not the Best ever Chocolate Chocolate Crescents.. I use milk in the dough and not evaporated milk (which we can't buy here, in Israel), even these Crescents look like they should look (in this PDF file), I'll not bake them again. I think the dough wasn't rich enough (or was it my milk..), anyway I've learnd a new way of rolling and cutting Crescents !

Chocolate Chocolate Crescents /Homebaking Org.
Makes 12 Crescents31⁄4 to 31⁄2 cups all-purpose flour
1⁄4 cup sugar
1 envelope FLEISCHMANN’S RapidRise Yeast
1 teaspoon salt
3⁄4 cup evaporated milk
1⁄4 cup water
1⁄4 cup butter or margarine
1 oz. unsweetened chocolate
1 oz. semisweet chocolate
1 large egg
Powdered sugarChocolate Filling:1 cup sugar
1⁄2 cup cocoa
3 tablespoons flour
1⁄4 cup butter or margarine
1 egg
1⁄2 cup finely chopped pecans
H O W :
Combine 1 cup flour, sugar,undissolved yeast and salt in large bowl. Combine milk,water, butter, unsweetened and semisweet chocolate; heat until chocolate melts and temperature reaches 120° to 130° F. Stir into flour mixture. Beat 2 minutes at medium speed of electric mixer, scraping bowl occasionally. Add egg and 1⁄2 cup
flour; beat 2 minutes at high speed. Stir in enough remaining flour to make soft dough. Knead on lightly floured surface until smooth and elastic, about 8 to 10 minutes. Cover; let rest 10 minutes.
To make chocolate filling, combine sugar, cocoa and flour. With fork or pastry blender, cut in butter; blend well. Stir in egg; add pecans. Stir well. Full recipe is here - PDF file

עידכון מיום שני- ידיעה שהתפרסמה באתר "מזון" (הגיע עם הניוזלטר האחרון, והמעניין): מבשלים עם אמא
ערוץ האוכל בטלוויזיה מפיק סדרה חדשה בשם "מבשלים עם אמא" במסגרתה שפים ישראלים יגיעו לערוץ מצוידים לא רק בסכין ובסינר, אלא גם ב...אמא. במסגרת הסדרה החדשה, יבשלו השפים עם אמהותיהם (ולפעמים גם עם אבותיהם) מהם הושפעו ודרכם הגיעו למקצוע הקולינריה. מדי תכנית יבשלו השפים הישראלים מתכון משותף עם אמם ויחד יעלו זיכרונות ילדות של עצמם וינסו להבין מאיפה בא להם השיגעון הזה – לבשל.סוף ציטוט .מסקרן, אוכל של אמא, או האמא הפרטית הוא הכי טעים

עידכון מיום שלישי: הזמנת אוכל/ארוחת צהריים לעבודה. האם גם אתם מזמינים? האם יש המלצות מוצלחות באזור השרון? וכך היה
הזמנתי מספר פעמים בתקופה האחרונה אוכל , עם שליח או עם חבר/ה מהעבודה,ישירות למשרד. כל ההזמנות היו גרועות.לא נהנתי ממש מאף אחת.ומה בסך הכל רציתי?.. פינוק קטן וטעים ולא יקר במיוחד באמצע יום עבודה.לא אציין שמות של מקומות ההסעדה, לדעתי, גם ביקורת שלילית מהווה פרסום.ולאחר מיחושי קיבה ואכזבה מכל בחינה, המסקנה שלי היא לחדול ..עד שאווכח שיש מקום שמכבד את לקוחותיו ונותן תמורה הולמת

ש' הוא מקום שמייצר ומוכר דברי מאפה מכל סוג- מתוקים ומלוחים, כשמבקרים אפשר לראות את קצה אולם הייצור,עגלות עמוסות מאפים שלפני, מאפים בתפיחה, מאפים בדרך לתנור וכך הלאה. המקום חביב,כולל מקומות ישיבה, ומוכר גם סנדוויצים לפי הזמנה.אתה מגיע בוחר את סוג הלחם/לחמניה, שגם נאפים במקום, מבקש את מגוון הסלטים החביב יותר, ואז: או שתקבל סנדוויץ משופר או שהכריך יכנס לטוסטר קטן.. יילחץ ויוגש לך חם ומהביל.כשחברה לעבודה שאינה מסתבר פיינשמקרית הביאה יום אחד כריך משם..גם לי התחשק.בצאתה בפעם הבאה הזמנתי גם. "עם מה תרצי?" שאלה. "אני אוהבת הכל, שיהיה מכל טוב שאפשר" , ביקשתי. לאחר מחצית השעה קיבלתי שקית נייר לבנה, בתוכה דבוק טוסט שמנוני. מרב שהיה מעוך, קשה היה לזהות ממה היה עשוי. מאוד לא מוצלח.אני לא מזמינה כאלו יותר
בפעם הבאה שצ' יצא , ביקשתי פינוק מתוק מאותו מקום.זכרתי שראיתי מקרר עם עוגות מצוננות ומשם הציצה סברינה אישית מעוטרת בהר קצפת ודובדבן בקצה.אנא "הבא לי סברינה" , ביקשתי ממנו, "זו תהיה ארוחת הצהריים שלי היום".מי אמר שחייבים לאכול משהו מלוח דווקא.. בשובו ציין צ' שהמאפה מאוד טרי, "ותראי עד מתי הוא טוב." מדבקה ציינה פגות תוקף של חודש יוני 2008, היינו בחודש בפברואר, הכל טוב ויפה, אבל המאפה היה קפוא לגמרי. קר כקרח. צ' שם לי את הסברינה בשמש החורפית..ניסיתי לאכול..אני לא אמשיך.הבנתם ? נכון, חבל שבמוכרת לא הזהירה אותו או לפחות ציינה שהמוצר קפוא.מחיר:יקר

ס' הוא מקום שמוכר חפצי אומנות וגם קצת אוכל. קיבלתי משם סלט ירקות עם גבינת חלומי+לחמניה גדולה מאוד
המנה לא היתה קטנה והיתה נתונה במארז פלסטיק בינוני.גבינת החלומי המטוגנת היתה מאוד טעימה,מתחתה נחו ירקות רגילים לסלט. היו גם תוספות רטבים קטנים.ציפיתי ליותר. הלחמניה נראתה טעימה אבל נתרמה לעובד שהגיע מורעב והיה בדרך החוצה.מחיר: יקר

מרשת גדולה הזמנתי סלט פנצנלה ופוקאצ'ה:הפוקאצ'ה האישית היתה מופלאה, ונזללה בביסים לאחר הסלט. הסלט הגיע במארז קטן ושקוף. הירקות בעיקר:גמבה, עגבניה, גזר הגיעו חתוכים באופן גס מאוד, לאורך הירק.חלקם או רובם לא היו ברי נגיסה מפאת גודלם.היו שתי דוגמיות זעירות - בגודל ציפורני הקטנה של גבינת מוצרלה, שני צלפים, וחתיכות פוקאצ'ה מיום אתמול, חרוכות מידיי, בתוך הסלט .הוגש גם שמן זית ורוטב סמיך בנפרד.המנה היתה חתוכה באופן ממש מזלזל.התקשרתי למקום התלוננתי על מנת הסלט . המשיב מעבר לקו ענה לי שהם חותכים את הירקות "מאוד גדול" , כי זאת דרישת השף של הרשת. אני בטוחה שלא אכנס לסעוד שם, למרות ניסיון עבר מוצלח עם סניף אחר , אבל לפני מספר שנים.הסלט הזה היה הזמנה קבועה שלי אצלם אז, ומראה אז אחרת לגמריי , כמה היה טעים אז !! .מחיר:יקר

מרשת המתמחה במזון אסיאתי הזמנתי עוף בלימון ומרק טום יאם.העוף היה נתחי חזה עוף מטוגנים , ללא איזכור של לימון, ליד העוף היה הר של אורז לבן. המרק היה רותח בתוך מיכל פלסטיק שקוף ופשוט. המרק היה בעל טעם לא מזוהה, צפו בתוכו חתיכות עגבניות לא מבושלות. חלק מסויים מהעוף נאכל. כל היתר לאחר טעימה לא נאכל. מחיר:יקר מאוד

כשה' יצאה מהעבודה בצהריים, דובר על אוכל טעים שתביא יחד איתה, לשתינו. היא שאלה אם אני מעדיפה עוף/מעורב/אורז או פירה. אם מדובר על אוכל פשוט: העדפתי עוף ופירה. חיכיתי למנה פשוטה אבל כמו מנת אוכל בייתית. קיבלתי מגש מתכת עם הר של נתחוני עוף מטוגנים, שוחים בשמן, לצידם ערימת אורז שלא נאכל.התאכזבתי מהמנה שגרמה לי לצמאון לא רגיל..לא היה פירה ליד , והחברה לעבודה לא הזמינה לעצמה משום מה את המנה, אם רק הייתי יודעת ..באחד הערבים הייתי באזור המקום שמוכר את האוכל והופתעתי . מבנה קטן לא מזוהה אי שם, לא זוכרת אם היה שם למקום.אם רק הייתי יודעת..לא הייתי מזמינה. מחיר: לא זול

מ' פינקה אותנו בשבוע שעבר לרגל חג הפורים.היא נעלמה וחזרה לאחר דקות ספורות עם שקית נייר בהירה." תתכבדו" אמרה:"אוזני המן עם מגוון מילוייים " . לקחתי אוזן המן אחת והיא היתה טעימה ! בצק פריך מאוד, עבה , במלית שוקולדית פשוטה אבל חצי נוזלית.הייתי מאובקת כולי באבקת סוכר, ומפוצצת בקלוריות.אבל..האוזן הזו הניעה אותי לעשות מעשה שלא עשיתי קודם. שאלתי היכן המקום ממנו קנתה את אוזני ההמן, וכך הגעתי למקום קרוב מאוד המייצר מיני מתוקים .המפעל נמצא במקום וגם חנות המפעל הקטנה. החנות מוכרת מאפים מתוקים בלבד במשקל, כשמילאתי לי מספר אוזני המן-26 ש"ח לקילו, אני לקחתי בשמונה שקלים.. הצצתי לחדר הייצור, שהיה גלוי לכולם.מספר עובדים בסינורים מבד , מוכתמים, ושעבר זמנם היו שם, כנראה ממתינים לסיום יום העבודה. הייתי שמחה לראות את המקום בוהק בניקיון.היססתי אם להחזיר את אוזני ההמן. אני הרי אף לא קונה מאפים מוכנים. הפעם כן.מגיע לי.. וזו היתה טעות חד פעמית

הסיפור האחרון הוא מהשבוע, ג' מהעבודה שלא אוכלת כמעט שום דבר ורואים את זה עליה שאלה אם ארצה להצטרף להזמנת האוכל שלה ושל חברה נוספת לעבודה שאוכל רק כשר. היא שלפה פרוספקט על מסעדה חדשה שרק נפתחה.שאלתי ונענתי בשלילה אם מישהו טעם משהו משם.הפרוספקט של המקום ש' היה ארוך , צבעוני ומהודר. סילחו לי, עלי זה לא עושה רושם.היו מודפסות שם ,הצעות להרכבת סלטים לפי טעם הסועד, כולל תיבול מגוון וגם מנות רביולי ושתיה קלה.הבנות הזמינו רביולי גבינה , מתברר שגם סלטים. אני הזמנתי מנת רביולי במלית תרד ברוטב פיטריות.כשה' שבה עם המנות מאותו מקום, היא הניחה על שולחני קרטונית קטנה , בגודל של מנה חמה.הקרטונית היתה בהירה ומעוטרת בכתב סיני או יפני באדום, ליד הכתב היה סימון באנגלית של מידת חריפות המנה.. שאלתי אם מגיע עוד משהו עם המנה הזו.. פתחתי את המארז:בתחתית היו מונחים מספר רביולי ברוטב שמנתי, והיתה גם פטריה אחת בצד.המנה היתה קטנה מאוד מאוד.וגם לא ערוכה באופן אסטתי , לא ספרתי את כמות הרביולי. נשארתי רעבה .אכלתי ומיד בסיום הקיבה שלי הראתה סימני אי נוחות. אין צורך לפרט.קצת מאוחר יותר התקשרתי למקום. ציינתי שהזמנתי מהם רביולי, ואני חושדת שזה לא היה מאוד טרי. בררתי אם הם מייצרים במקום את הפסטה.עובד חדש ענה לי שלא. הם קונים אותה מוכנה , וכאן ציין את שם הייצרן- חברה מוכרת, הם רק מבשלים את הפסטה במקום.ציינתי שהמנה היתה מאוד קטנה, העובד ענה לי שכן, נכון. הם נתנו ככה הרבה מישלוחים. נו.. טעינו. אבל מעכשיו אנו מגדילים מאוד את המנה.ציינתי שגם המארז של האוכל הסיני לא בדיוק מתאים ומכובד ולא מוכר את המוצר טוב מידיי.כאן הוא ביקש להעביר אותי למנהל בכדי שאפרוס בפניו את הצעות הייעול שלי.לא, מעוניינת לתת לו עיצות. ככה לא בונים עסק.אפשר להטעות לקוחות פעם אחת. ולא עוד

אז מה הכי טעים? : כמובן, אוכל של בית ! שמוכן על ידכם .אוכל שהוא : הכי טרי, הכי בריא ,הכ טעים וגם הרבה יותר זול.אהה, כן - אם אפשר: אוכל של אמא , ורק מידיי פעם. אין תחליפים.בקרוב מתכונים חדשים.תודה שקראתם עד פה